יום רביעי, 6 במאי 2009

בוחרים ריצוף

הגיע הזמן לבחור ריצוף. משימה לא פשוטה. חנויות הריצוף לא אוהבות לרשום מחירים על הסחורה, וגם אם יש מחיר המחיר הרשום הוא חסר משמעות ונותן הערכה גסה בלבד של "זול" ו"יקר" מכיון שהמחיר בפועל תמיד נתון להנחות. בנוסף, לא פשוט להשוות בין חנויות מכיון שלא מדובר ב"דגם" זהה.







לכן חשוב להכיר את המאפיינים העיקריים של ריצוף בכדי לבחור נכון בהתאם לתקציב, להבין את התימחור ולהשוות בין החנויות גם כאשר הריצוף איננו לגמרי זהה.

גודל המרצפת

באופן כללי, ככל שהמרצפת גדולה יותר היא יקרה יותר במונחים של עלות למ"ר. מרצפת של 60*60 תעלה במונחים של עלות למ"ר יותר מאשר מרצפת זהה ב-45*45, וזו תעלה יותר ממרצפת זהה של 33*33. הסיבה היא שככל שהמרצפת גדולה יותר נוצרים פחתים רבים יותר בתהליך הייצור, נדרשות עלויות ייצור גבוהות יותר מבחינת גודל התנור, אפשרויות הובלה וכו'.
מי שרוצה להתפרע בתקציב יכול למצוא גם מרצפות של 90*90 וגם של מטר על מטר. במרצפות כאלו גדולות (מעל 60*60) קיים סיכוי סביר שגם הרצף ידרוש תוספת תשלום מכיון שעבודת הריצוף נעשית קשה יותר.


מבנה המרצפת

מרצפות גרניט פורצלן הן המרצפות הנפוצות. מדובר בחומר שמיוצר באופן תעשייתי. השכבה העליונה שקובעת את צבע האריח והדוגמא שלו היא למעשה מעין הדפסה על גבי האריח שמעליה שכבת זיגוג. השכבות שמתחת לדוגמת האריח יכולות להיות עשויות חומר אחד דחוס ("אריח מלא" - פול בודי) או עשויות שתי שכבות או יותר, מודבקות, כאשר השכבה העליונה היא השכבה היקרה יותר השומרת על עמידות ועשויה במרקם ובצבע הדומים לדוגמת האריח המודפסת.

  1. פול בודי - אריח מלא - יקר יותר, אך עמיד יותר בפני שבירה או סדקים וגם במידה וישנה שבירה קלה סביר שמרקם האריח כלפי חוץ לא יפגע.
  2. שכבות - אריח שאיננו אריח מלא, יכול להיות עמיד ועשוי טוב והשכבות בהחלט יכולות להיות גם במירקם דומה ובכל זאת הסיבה ליצירת שכבות הינה הוזלת הייצור של האריח, כאשר השכבה התחתונה היא זולה יותר והאריח יהיה זול יותר לצרכן.

עמידות בשחיקה

עמידות המרצפת לשחיקה נמדדת באמצעות מדד PEI, כאשר המספר 0 מציין אריח שנשחק בקלות ולכן איננו מתאים לרצפה (אלא לקישוט או לחיפויים למשל), בבתים פרטיים מומלץ להשתמש באריח עם מקדם שחיקה של 3 או 4, ובמשטחים בעלי תנועה מסיבית כגון שדות תעופה וכדומה מומלץ להשתמש באריח עם מדד PEI של 5.


מרקם המרצפת

  1. מט - ללא ליטוש - זהו הסוג הזול יותר, אבל למשל לריצוף חוץ הוא מתאים יותר ובהחלט יכול גם להתאים לריצוף פנים
  2. לפטו - חצי מבריק - יקר יותר מהמט
  3. מבריק - מלוטש לגמרי (לעתים ממש ניתן לראות השתקפות) - הכי יקר, בהשוואה כמובן למרצפת זהה ללא ליטוש

הכי יקר לא אומר בהכרח הכי מתאים לטעם האישי.



חיתוך

  1. חיתוך רגיל
  2. חיתוך לייזר - חיתוך מדוייק מאוד, מאפשר להציב מרצפות במדוייק אחת צמודה לשניה ללא פוגות (רווחים) וללא רובע. יקר יותר

אם אין כוונה להצמיד את המרצפות ללא פוגות, חבל להשקיע בחיתוך לייזר.


ארץ ייצור / פירמה ידועה


אריחים מפירמות איטלקיות או ספרדיות ידועות (אריח עם שם דגם ושם יצרן שאפשר למצוא באינטרנט) יהיו יותר יקרים מאשר אריח סיני או טורקי בעלי שם גנרי ולא מחייב. המוניטין של יצרן האריח תורם שקט נפשי וכנראה גם הבטחה לטיב המוצר. אם כי יש לציין שישנם אריחים טובים גם בייצור ללא שם ומתוצרת סין.


החנות


ישנן חנויות יוקרתיות יותר ויוקרתיות פחות. לעתים תמצאו סחורה דומה מאוד, שגם בהשוואת הפרמטרים האובייקטיביים היא דומה, ובמחירים שונים בחנויות שונות. כך שיתכן ותשלמו יותר על אריח בחנות עם תצוגה יפה בהשוואה לאריח דומה מאוד בחנות "פשוטה" יותר. כמובן שהמצב יכול להיות גם הפוך. לעתים חנות נתקעת עם סטוק שהיא רוצה להריץ ומציעה מחירים טובים של אריחים טובים. כך שבכל מקרה שווה להשוות מחירים בין מספר חנויות, וכמובן לדאוג להשוות מחירים בין סוגים דומים של אריחים מבחינת מאפייני המחיר.